סרטו של פטר קרקס נע על הגבול בין תיעודי לעלילתי , הציר העלילתי מבוסס על תחקיר וסיפורים אמתיים ועוקב  אחרי קבוצת אסירות וסוהרת אחת ,נשים רוצחות שהופכות לאימהות בכלא. הקאסט מורכב משחקניות לא מקצועיות ושחקניות ידועות שכולן נעות על ציר עלילתי  ומייצרות אותנטיות ועוצמה רגשית מהפנטת. 

בתוך מציאות ברוטאלית קודרת וקפואה  נחשף מרקם אנושי יוצא דופן ושובר סטראוטיפים. הסוהרת שמתחילה את הסרט כדמות אכזרית וקשוחה שהשליטה והמרות היא עיקר כוחה מפתחת קשר ורגש וחמלה מול האסירות והתינוקות ונחשפת כאישה בודדה כמהה לאהבה שהאסירות הופכות לכל עולמה..  הנשים יושבות על רצח מתוך אהבה וקנאה לרוב של בני הזוג מתוך הגנה עצמית או מציאות אלימה. הן מספרות על הרצח בצורה ישירה  אכזרית קרה  ונטולת  חרטה. הצייתנות כאסירות שביצעו רצח אכזרי והרכות והרגש שהן מפגינות מול התינוקות מייצרות מורכבות מוסרית ורגשית.

הסרט בנוי משגרת יום יום הישרדותית ואכזרית שחושפת מרקם חיים, בדידות וקושי קיומיים בשני הצדדים לצד רגעי קסם אנושיים.

חוויה קולנועית מטלטלת ויוצאת דופן.

אנו מצדיעים לאומץ לבם ולהתעקשותם של יוצרי הסרט לעמוד לצד הקורבנות החפים מפשע  של העיר הצ'יליאנית הקטנה אריקה. הסרט "אריקה" לא חוסך במאמץ כדי לחשוף את התהליכים המשפטיים הנעלמים מן העין שבאמצעותם נוצר העוול. חבר השופטים מבקש להכיר באסתטיקה האינטליגנטית של הסרט, בתמרון הנרטולוגי הנבון שלו וברדיפה הכריזמטית אך הצנועה של גיבורו אחר האמת, דבקות חסרת פשרות שמזכירה לנו שאנו אחראים למעשינו בכל זמן ומקום.

הסרט מציג את סיפורו המרתק של אדם אחד, שמחויבותו הבלתי מתפשרת לאידיאלים של דמוקרטיה, סולידריות וצדק חברתי מנחה אותו במסעו להפיל מערכת שלטונית מושחתת, המטיבה עם מעטים על חשבון הרבים. בעוצמה קולנועית מחשמלת, הדומה לגיבור הסרט האמיץ, "אני לא לבד" - מרגש ובה בעת מחנך - מעורר תקווה לאפשרות שמה שנכון, צודק וטוב יכול לגבור על המבקשים לדכא אידיאלים אוניברסליים אלו.

"משחק הצללים" הוא מסמך חברתי ואמנותי נדיר החושף בעדינות את גיבוריו, הנערים השבריריים-אך הנועזים ובכך נוגע בענווה בחייהם -  מחייב אותנו למבט שכבר אין לנו את הפריבילגיה להתעלם ממנו. בעידן שבו עשרות מיליוני עקורים ברחבי העולם נאלצים לחוות את הפרת זכויות האדם הבסיסיות שלהם, "משחק הצללים", בעזרת צילום מתמשך וסבלני ובשפה קולנועית עשירה, מכיר בסבלם של העקורים ובחוסר הצדק המשווע  שהפוליטיקה שלנו גורמת להם.