שני סרטים עלילתיים בשם "התזמורת האדומה" הופקו במרחק של 18 שנה זה מזה, בגרמניה המזרחית ב-1971 ובצרפת ב-1989. שני הסרטים מתמקדים בדמות שהובילה את רשת הריגול האנטי-נאצית "התזמורת האדומה" בארצה, ובשתי קבוצות שכלל לא היו מודעות זו לקיומה של זו – אחת הוּבלה בידי קצין נאצי ששירת במשרד התעופה בברלין, והאחרת בידי יהודי ממוצא פולני שפעל מבריסל. 

שני הסרטים, מותחני ריגול שסגנונם דומה להפליא, מציעים זוויות ראייה שונות לסיפור המאבק בנאצים: זה, מנקודת מבט קומוניסטית, מתייחס להתנגדות מתוך שורות הנאצים, וזה, מנקודת מבט מערבית, מתייחס לגבורה העממית. כל אחד מהם מציג תמונה חלקית ומוטה.

הסיפור האמיתי והשלם נותר עלום לתקופה ארוכה. כעת מבקש הבמאי, קרל-לודוויג רטינגר, להציג את התמונה השלמה, באמצעות התחקות אחרי שני הגיבורים – הקצין הנאצי, הארו שולץ-בויסר, והיהודי, לאופולד טרפר – וחברי רשת הריגול במדינותיהם.

בנוסף לראיונות עם קרובי משפחה של הגיבורים, הסרט משלב חומרי ארכיון מאותה תקופה, וקטעים משני הסרטים העלילתיים. אלה שזורים ביד אמן, ומעניקים לסרט אספקט אמנותי מרהיב.

התוצר הוא מסמך מרתק ומקיף מבחינה היסטורית, המכוון זרקור אל אותה רשת ריגול חשובה, וכן מדבר על כוחו של הקולנוע ליצור נרטיב ולבסס אותו כעובדה היסטורית.