בכל לילה מפקידות עובדות תעשיית המין בעיירת המחוז בובו-דיולאסו שבבורקינה פאסו את ילדיהן בידי גברת קודה, המנהלת זה עשרות שנים גנון עבור נשים בזנות. הבמאי ממוני סאנו מעניק לנו הצצה נדירה ואינטימית לפינה הנסתרת הזו, וכן לחייהן המורכבים של אודיל ופארידה, שתיים מהנשים שילדיהן פוקדים את גנון לילה. אנו פוגשים אותן ברגעי האמהות, ביחסיהן המורכבים עם גברות קודה, בעת מנוחה או נקיון הבית. החוויה הנשית הזו היא לב הסרט, והגברים נעדרים ממנו כמעט לחלוטין, אלא כדמויות בסיפוריהן של פארידה ואודיל על עבודתן - סיפורים הנעים בין המשעשע למקומם ולמבעית.

מבטו הרגיש והחומל של ממוני סאנו והיעדר השיפוטיות כלפי גיבורותיו הופכים את "גנון הלילה" למופת של קולנוע דוקומנטרי קפדני, מכבד ואוהב, המשרטט דיוקן אנושי רב-ממדי ובו בזמן נוגע בסוגיות חברתיות משמעותיות.