"מהלהקות החשובות בתולדות הרוק האמריקאי, שנקברה בזיכרון ההיסטוריה ללא שום עקבות" (דיוויד בואי)

​להקת הרוק פאני היתה תופעה יוצאת דופן בנוף המוזיקלי הגברי והלבן של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים בארצות הברית: הרכב רוק על טהרת נשים, שמלחינות ומנגנות בעצמן, ושבנוסף לכל חלקן גם לסביות וממוצא פיליפיני. כמו שאומרת בסרט הבסיסטית המיתולוגית של דיוויד בואי, גייל אן-דורסי: "הן לא יכלו לעשות לעצמן חיים קשים יותר". בכל הבט של חייהן, חברות פאני ערערו על הסדר החברתי השמרני של אמריקה. הן חיו בקומונת נשים, ניגנו מוזיקת גראז' עם מוטיבים של רוק מתקדם, והגיעו לאקסטטיות מוזיקלית ושחרור פמיניסטי בהופעות שלהן. למרות החדשנות שלה, ואולי גם בגללה, פאני לא זכתה להצלחה מסחרית גדולה וכמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה המוזיקלית.
​
חמישים שנה מאוחר יותר, מחליטות חברות פאני להתאחד לצורך הקלטת אלבום חדש. סרטה של בובי ג'ו הארט מביא את סיפורה של הלהקה וחברותיה, שממלאות אותו גם היום באופטימיות ובשמחת החיים שלהן. לצדן מתראיינים מוזיקאים ידועים יותר כמו ג'ו אליוט מלהקת דף לפארד, קייט פיטרסון מה-B-52's ובוני רייט, שהכירו את חברות הלהקה או למדו לאהוב אותה כמעריצים צעירים בזמן אמת. בזכות הסרט, שהיה מחביבי הקהל בפסטיבלים לקולנוע בשנה האחרונה, קמו לפאני אלפי מעריצים חדשים בכל רחבי העולם.


פסטיבלים:
Hot Docs
Inside Out Film and Video Festival
Doc 'n Roll Film Festival UK
Barcelona Music Documentary Film Festival!
Seattle Queer Film Festival
Lesbian Looks Film Festival
Calgary International Film Festival